היכל התהילה - 2026-07-29

פרק 1 · 2026-07-29באֶלדָרָה של שנת 8826, אלדרון חצי-האלף, סייר ושומר נחיל מנוסה, עמד בכיכר החבצלות שצבעה שקיעה מהבילה. ריח עשן עצי סנדל ותבלינים אקזוטיים נישא באוויר, מלטף את פניו החרוצות קרבות. אלדרון, בדרגה הראשונה של מסעו, סיים לקשור את רצועות תרמילו, נכון לקרוא לאתגר הבא. אך מה מחכה לו מעבר לפינה? האם אוצרות או תלאות? רק הזמן יגיד.

פרק 2 · 2026-07-29אלדרון, בעיניו החדות שסרקו את חורשת הלוטוס הכחול, קרא ליריבים לצאת מיד ממחבואם. בחיפוש אחר גרזן ענק בכיסיו, מצא רק מטבעות עלובים ועלים יבשים, שהותירו אותו במבוכה קלה. כשהוא מנסה לדמיין כיצד יכרות את כדור הארץ לשניים במו ידיו, נזכר במפגש עם הצבי החם, שבעקבותיו חידש את מסעו בלב היער לאחר ניצחון על להקת שועלים זוהרים. כעת, שוב לבדו במקום לא ידוע, אור הירח הבליט צללים חשודים, ותחושה עזה של אי-שקט החלה לכרסם בו, מבשרת רעות.

פרק 3 · 2026-07-29אלדרון, בעיניים חדות מאי פעם, בחן את המזבח העתיק ואבן הכתובות המסתורית, אצבעותיו משׂרבטות על הכתובות השחוקות כאילו מנסה לפענח סוד עתיק יומין. הצימאון שלו לידע גבר על הזהירות, והוא צעד עמוק יותר אל תוך חורשת הלוטוס הכחול, ענפים עבותים שורטים את שריונו הקל. כשהגיע למרכז החורשה, אור מוזר נצנץ בין העצים. האם מצא את מבוקשו, או שמא נפל למלכודת שנטמנה אי שם, לפני אלף שנים?

פרק 1 · 2026-07-29רמפייג' טכנו-דם, הברברי הדרקוני, עמד חשוף תחת הברק הסגול והירוק המסחרר, כשארבעת הפרצופים המסתוריים - עשבונית, אמבר-צבת, להב-שחור וכרום-סכין - בוהים בו בחיבה, או אולי בתאווה, אל החרב המשתקפת. שד האש הזעיר, שסיים את תפקידו כמגדלור נייד, רקד בלהטטנות סביב רגליו, משחרר גיצים עליזים של אש שהאירו את עיניהם המצודדות של הארבעה. האוויר בסמטת הניאון העכורה הופרח בריח מתקתק של סם קרומוס, והדמויות הקיפו את רמפייג' באיטיות, חיוכיהן מתרחבים אל מעבר לגבולות האנושי. אחת מהן, בעלת שיער ירוק זוהר כניאון, שלפה סכין משוננת מתוך מעילה, בעוד שאר החבורה שלפה נשקים מוזרים לא פחות, מקיפים את הברברי הדרקוני, ומשאירות אותו ללא דרך נסיגה.

פרק 2 · 2026-07-29רמפייג' טכנו-דם, הברברי הדרקוני, עמד חשוף תחת הברק הסגול והירוק המסחרר, כשארבעת הפרצופים המסתוריים - עשבונית, אמבר-צבת, להב-שחור וכרום-סכין - בוהים בו בחיבה, או אולי בתאווה, אל החרב המשתקפת. שד האש הזעיר, שסיים את תפקידו כמגדלור נייד, רקד בלהטטנות סביב רגליו, משחרר גיצים עליזים של אש שהאירו את עיניהם המצודדות של הארבעה. האוויר בסמטת הניאון העכורה הופרח בריח מתקתק של סם קרומוס, והדמויות הקיפו את רמפייג' באיטיות, חיוכיהן מתרחבים אל מעבר לגבולות האנושי. אחת מהן, בעלת שיער ירוק זוהר כניאון, שלפה סכין משוננת מתוך מעילה, בעוד שאר החבורה שלפה נשקים מוזרים לא פחות, מקיפים את הברברי הדרקוני, ומשאירות אותו ללא דרך נסיגה. אך רגע לפני שיוכלו לפעול, צללית ענקית ומעוותת ריחפה מעליהם, משרה אפלה מוחלטת על סמטת הניאון ועל הקבוצה המאיימת.

בהיכל התהילה של אוריאון, שנת 1955, נרשם שמה של גיל, סיירת צעירה בת חווה, קושרת חיות מלידה, ובעלת רמה אחת בלבד, שהחלה את מסעה האפי. היא עמדה לבדה על "דרך הכהה" הארוכה, עשן האפרורית - המגיפה המסתורית שהפכה את תושבי העיירה לחרוכים - עוד נישא קלות באוויר. כיסה דל, וצקצוק מטבעות הברזל הבודדים היו לה לחברה. כעת, כשהיא מנותקת מעברה, מה צופן לה העתיד על דרכים לא נודעות?